השגריר ד"ר חיים קורן

כיליד הכרמל שגדל בחיפה, התחלתי את לימודי באוניברסיטת חיפה בשנת 1976, מיד עם תם שירותי בצה"ל. הלימודים בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון (בצד אלו שבחוג למדע המדינה) הצטיירו כמסקרנים ומאתגרים. בשלב הזה, טרם שלטתי בשפה הערבית והיכרותי את אזור המזה"ת הייתה בסיסית ביותר. תוחלתי לא נכזבה. מרבית הקורסים בחוג גרמו עניין רב והיו כאלו ששימשו אבן שואבת לבחינת תהליכים היסטוריים שחווה האזור והגעה לתובנות מעמיקות. האוניברסיטה הצעירה יחסית באותה עת השכילה להעמיד אנשי סגל שבנוסף להיותם חוקרים בולטים בתחומיהם-הצליחו לשמש כמורים טובים וגרמו לסטודנטים רבים, ביחסם האישי ,האכפתי והמעורב-להתעניין בתחום ולהשקיע גם בתפיסה הכוללת – כדי להתמקצע ולפתח פרספקטיבה רחבה. על מורי הבולטים נמנו אז הפרופסורים גבי ורבורג, גדי גילבר, דוד קושניר, בוטרוס אבו-מנה, יוסי נבו (ז"ל) ואחרים.

עם סיום לימודי התואר הראשון, נגשתי לבחינות קורס הצוערים של משרד החוץ. כשהתקבלתי, העתקתי את מגורי לירושלים. בתם  קורס הצוערים, זכיתי להתקבל למחזור הראשון ללימודי התואר השני בתכנית קרן רוטשילד של האוניברסיטה העברית בירושלים (החוג להיסטוריה של ארצות האסלאם) ומשרד החוץ. את עבודת התיזה ("האולאד ג'אבר ואדמתם") הנחה פרופ' גבי ורבורג  מהחוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת בחיפה.

מיד לאחר השלמת לימודי יצאתי לשליחות בחו"ל (כמזכיר שני בשגרירות ישראל בנפאל) ומשם עברתי לכהן כקונסול ישראל באלכסנדריה, מצרים. מכאן ואילך, מילאתי תפקידים מגוונים ומרתקים במשרד החוץ, בארץ ובחו"ל. מרביתם, עסקו במזה"ת במישרין או בעקיפין. לדוגמה, הקמתי באמצע שנות התשעים את המחלקה לתקשורת ערבית וניהלתי אותה, שימשתי כמנהל מחלקת המחקר העוסקת במצרים, צפון אפריקה, סודאן ולאחר מכן אף תורכיה במרכז למחקר מדיני (ממ"ד). סגניתי הייתה איילת יחיאב ז"ל, אף היא בוגרת החוג שלנו בחיפה (שבמהלך מסלולה הדיפלומטי שירתה גם היא בקהיר).

בעת שירותי כסגן הקונסול הכללי בשיקאגו-שימשתי כחבר במרכז ללימודי המזה"ת באוניברסיטת שיקאגו והעברתי שם קורס על סודאן המודרנית. השתתפתי בועידות רבות על המזה"ת ובמזה"ת, בירדן, מצרים, מרוקו, תוניס, מאוריטניה, קטר ואמירויות . נוספות. במהלך עבודתי בארץ ובחו"ל השלמתי את כתיבת הדוקטורט בהנחיית Prof. R. S. O'Fahey:

"Local Archives in Dar Fur 1720 – 1916: A Source for Legal, Political and Religious Aspects of the Islamic Community of Western Sudan."

בכך הפכה סודאן לתחום התמחותי האקדמי המרכזי. לאחר מכן, כיהנתי כשגריר ישראל הראשון לדרום סודאן (עמה ייסדתי את היחסים הדיפלומטיים). למותר לציין, שהניסיון והידע בתחום הסודאני היו לי לעזר רב בכינון הקשרים, בניהולם ובמיסודם. מדרום סודאן, עברתי מיד לתפקיד שגריר ישראל במצרים. תקופת כהונתי החלה לאחר תקופת שלטונו של מחמד מורסי ובמהלך תקופת הנשיאות של עבד אל פתאח א-סיסי. הזדמן לי לשרת בקהיר בתקופה מכוננת בדברי ימי מצרים וחוויתי את התמורות באזור וביחסים הבילטראליים עם ישראל. ידיעת השפה, היכרות הווייתן של דרום סודאן ומצרים ואורחות המזה"ת בכלל-היו כלי משמעותי בעבודתי. התובנות, הניואנסים, היכולת לתקשר עם אנשים מרקעים שונים, ידיעת דיאלקטים נפרדים של השפה והאפשרות לחלוק את החוויה התרבותית מלב אל לב עם יחידים וקהלים שונים-פתחה בפני דלתות רבות והעשירה את עולמי הפנימי.

הרבה מהרובד המצטבר של ידע, הנאה ממכמני התרבות הערבית ותובנות על החברה – יכול להיזקף לזכות מה שהוקנה לי בחוג שלנו. בראייתי, יש לשאוף ולהגביר את ידיעת אורחות החיים באזורנו לא רק בלימוד, אלא גם בהוויית המעשה. אם בוגרי החוג יגיעו למשרד החוץ (או למקומות עבודה אחרים העוסקים בתחום) יהיה באפשרותם לשלב אתגרים בעבודה מרתקת ולחוות חיים רבי עניין.