יוסי היה ממעצבי דרכו של החוג במשך שנים רבות. הוא הצטרף לחוג ב-1975, בתקופת הבנייה והפריחה הגדולה של לימודי ההיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת חיפה. השתלבותו בחוג הייתה מרשימה. הוא נבחר לעמוד בראשו ב-1981 וניהל אותו בתנופה ובהצלחה. יוסי הטביע את חותמו בתחומים רבים בחוג, אחד הבולטים בהם היו לימודי הדוקטורט. הוא עמד במשך שנים רבות בראש ועדת הדוקטורט וקבע סטנדרטים גבוהים בלימודי תואר זה. בתכנית הלימודים של החוג יוסי פתח לתלמידים את הצוהר להיסטוריה של ירדן ולתנועה הלאומית הפלסטינית וזאת בשנים שעדיין מיעטו ללמד נושאים אלה באוניברסיטאות בארץ ובעולם. ההרצאות של יוסי בנושאים אלה היו אבן שואבת לא רק לסטודנטים אלא גם לחוקרים של המזרח התיכון.

יוסי היה תלמידם של שניים מהאבות המייסדים של חקר ההיסטוריה של המזרח התיכון בעת החדשה בישראל – פרופ' גבריאל בר ופרופ' אוריאל דן. הוא פנה לנתיב ייחודי משלו והתמקד במספר נושאים: חקר ההיסטוריה של המדינה והחברה הירדנית, חקר התנועה הלאומית הפלסטינית, חקר הסכסוך הישראלי-ערבי וחקר המדינה הסעודית. בכל אחד מתחומים אלה הייתה לו תרומה חשובה. ספריו ומאמריו הרבים הטביעו חותם עמוק על ההיסטוריוגרפיה של תחומים/נושאים אלה והוא זכה להוקרה ולהערכה רבה על כך בקהילת ההיסטוריונים.

יוסי היה מרצה אהוב על תלמידיו ומעורך ואהוד על עמיתיו. הכל בקשו את עצתו וקרבתו. הוא בלט בקהילת אנשי הסגל האקדמי בנועם הליכותיו וצניעותו. פרישתו לגמלאות ב-2010 הותירה ריק גדול בחוג ופטירתו שנים מעטות לאחר מכן השאירה את חבריו, ידידיו, עמיתיו ותלמידיו הרבים אבלים ומתגעגעים. 

יהי זכרו ברוך.

פרופ' גדי גילבר