לזכרו של פרופ' בוטרוס אבו מנה
אוניברסיטת חיפה הפקולטה למדעי הרוח
  • images/slider/1.png
  • images/slider/10.png
  • images/slider/11.png
  • images/slider/12.png
  • images/slider/13.png
  • images/slider/14.png
  • images/slider/15.png
  • images/slider/16.png
  • images/slider/17.png
  • images/slider/18.png
  • images/slider/19.png
  • images/slider/2.png
  • images/slider/20.png
  • images/slider/21.png
  • images/slider/22.png
  • images/slider/23.png
  • images/slider/24.png
  • images/slider/3.png
  • images/slider/5.png
  • images/slider/6.png
  • images/slider/7.png
  • images/slider/8.png
  • images/slider/9.png

לזכרו של פרופ' בוטרוס אבו מנה

פרופ' בוטרוס אבו-מנה ז"ל (2018-1932) 

butrus 174x174

כמה ימים לפני תום שנת 2018 נפרדה קהילת חוקרי ההיסטוריה של המזרח התיכון בישראל בכלל והאימפריה העות'מאנית בפרט מאחד מטובי אנשיה, פרופ' בוטרוס אבו-מנה אשר נפטר בגיל 86. בוטרוס היה אדם צנוע, למדן, ידען גדול, נעים הליכות וחף מאינטריגות, מגשר בין עולמות שונים, ג'נטלמן אמיתי מהסוג שכה נדיר כיום למצוא במחוזותינו. טכס האשכבה לזכרו בכנסייה היוונית אורתודוקסית בעיר התחתית בחיפה הראה כמה היה אהוד על חוגים כה נרחבים בחיפה, באוניברסיטת חיפה, ובקהילת החוקרים בארץ. לשעה קלה ערבים, יהודים, נוצרים ומוסלמים התאחדו עם זכרו.

בוטרוס סיים את עבודת הדוקטורט שלו באוקספורד בשנת 1971 תחת הנחיתו של ההיסטוריון הידוע והחשוב פרופסור אלברט חוראני. העבודה עסקה בשליטה העות'מאנית בסוריה הגדולה במחצית השנייה של המאה ה-19. עם שובו לישראל נקלט בוטרוס באוניברסיטת חיפה והיה ממקימי החוג להיסטוריה של המזרח התיכון (כיום החוג ללימודי המזרח התיכון והאסלאם) באוניברסיטה. מאז ועד פרישתו לגמלאות ב-2002 לימד וחקר בחוג והיה מעמודי התווך שלו.

רבים ממאמריו של בוטרוס היו פורצי דרך, חדשניים ומאתגרים, מהסוג שמשנה את התחום. מאמריו היו מלומדים, דקדקניים, מנומקים, מבוססים על אינסוף שעות עבודה סיזיפית בארכיונים השונים עם היכרות אינטימית כמעט עם המקורות אותם חקר. בוטרוס היה אחד החוקרים הישראלים הראשונים ששלט ברמה גבוה בשפה העות'מאנית ואחד הראשונים שעשו שימוש נרחב באוספי הארכיון העות'מאני באיסטנבול עוד בתקופה שארכיון זה היה נגיש רק חלקית ובצורה מוגבלת לחוקרים. מעבר להיותו חוקר מעמיק הוא אהב את העבודה עם הסטודנטים וראה בהוראה ערך עליון. הוא אף הנחה מספר תלמידי דוקטורט מצטיינים אשר המשיכו אחר כך לקריירות אקדמאיות באוניברסיטאות מחקר.

בוטרוס נחשב להיסטוריון קלאסי של האימפריה העות'מאנית, אשר התמקד במאה ה-19. עיקר מחקרו עסק ברפורמות התנט'ימאת, חקר הטריקה הצופית הנקשבנדיה, הולאית של סוריה בתקופה העות'מאנית, ואינטלקטואלים ערבים נוצרים בנהצ'ה הערבית. להלן מספר מאמרים בולטים שבוטרוס פרסם:

“The Christians between Ottomanism and Syrian Nationalism: The Ideas of Butrus al-Bustani" אשר התפרסם ב-1980 והתמקד בדמותו של אבי התחיה הערבית והפטריוטיזם הסורי בוטרוס אל-בסתאני. בוטרוס הראה כיצד חשיבתו החילונית של בסתאני עודדה מתן זכויות אזרחיות לתושבי האזור אשר יביאו לשוויון זכויות בין האוכלוסייה המוסלמית והלא-מוסלמית.

תחום עימו מזוהה בוטרוס מאוד הוא חקר הטריקה הצופית של הנקשנדביה באימפריה העות'מאנית. מאמר בולט על נושא זה יצא ב-1982: The Naqshbandiyya-Mujaddidiyya in the Ottoman Lands in the Early 19th Century".

מאמרו "The Establishment and Dismantling of the Province of Syria” משנת 1992 הראה בין השאר כיצד הקמתה של הולאית של סוריה ב-1865 עודדה פטריוטיזם סורי.

המאמר “The Islamic Roots of the Gülhane Rescript” , אולי החשוב במאמריו של בוטרוס, התפרסם בשנת 1994 ועורר תהודה גדולה. במאמר זה טען בוטרוס כי מקורות ההשראה לתחילת רפורמות התנט'ימאת העות'מאניות באמצע המאה ה-19 אינם נעוצים בהשפעת המערב כפי שטענו היסטוריונים רבים אלא נובעות משינויים עות'מאניים פנימיים ומרצון הסולטאן והעלמא שסביבו לבצע רפורמות ברוח השריעה. בניגוד לקודמיו, ותוך עבודת בלשות ובלשנות, הצליח בוטרוס לחשוף את מרבית החתימות שעל הצו והראה שחותמיהם משתייכים לעלמא מהטריקה הצופית הנקשבנדית שעיקר מעייניה היה שמירה אורתודוכסית של האסלאם. גילוי זה גרם לבטורוס להבין שהצו לא היה תוצר של השפעה מערבית אלא בראש ובראשונה קודם על ידי אנשי דת. מחקרו שינה את ההבנה של תקופת התנט'ימאת ועורר דיון אקדמי חדש, ער וחשוב, גם אם היו כאלו שלא קיבלו את התזה של בוטרוס.

בשנת 1999 פירסם בוטרוס את מאמרו החשוב "The Rise of the Sanjak of Jerusalem in the Late Nineteenth Century" בקובץ ערוך שעסק בסוגיית ישראל ופלסטין. במאמר זה סקר בוטרוס את התגבשות המחוז העות'מאני המיוחד של ירושלים בשלהי המאה ה-19 אשר נשלט ישירות מאיסטנבול ואשר היווה גרעין להתגבשות זהות פלסטינית והנהגה פלסטינית עתידית מקרב משפחת האעיאן הירושלמית המוכרת, משפחת חוסייני.

בשנת 2002 קיבל בוטרוס את אות יקיר חיפה, ובשנת 2011 את אות יקיר אילמ"א (האגודה הישראלית ללימודי המזרח התיכון והאסלאם). בוטרוס היה פעיל מאוד בקהילה היוונית אורתודוקסית בחיפה והיה מיוזמי הקמת הכנסייה היוונית אורתודוקסית בעיר התחתית, כנסיית יוחנן המטביל ברחוב הפרסים 3. הוא אף היה חבר במועצה המנהלת של ביה"ס היווני אורתודוכסי שנחשב לאחד מבתי הספר הטובים בחיפה. בוטרוס היה איש משפחה למופת, והשאיר אחריו אישה מסורה ואוהבת, נאילה לבית נקארה אשר לימדה אנגלית באוניברסיטת חיפה עד פרישתה לגמלאות, ושני בנים באשיר, פרופ' לספרות אנגלית באוניברסיטת קנט באנגליה, וראאד, עורך דין אשר עובד באנגליה, וכן שני נכדים.
יהי זכרו של בוטרוס ברוך!

פרופ' פרומה זקס ופרופ' יובל בן בסט

דברים לזכרו של בוטרוס שפרסם פרופ' גד גילבר בסדנא להיסטוריה חברתית
"אחרי מות" של עופר אדרת על בוטרוס

דברים לזכרו של בוטרוס שכתב פרופ' קרטר פינדלי

Albert Hourani introduced me to Butrus at a party in his house in Oxford in the fall of 1966.  At the time, I was doing some preliminary research in England before going to Istanbul for my dissertation research.  When I got to Istanbul, there was Butrus again in the archives, doing his research.  We saw a lot of each other in the first half of 1967.  Sometime that year, he went back to Israel to marry Naila.  Sometime I could tell you a story about a party we had for him in Istanbul before he left.

Later, I visited them in Haifa.  I still remember the wonderful kibbeh Naila made.  It must have been in the summer of 1978.  They asked me to bring back a gift to send for the baby of relatives who lived in Ohio, and I did that for them.

Over the years, Butrus and I stayed in touch professionally and exchanged publications.  His work was very helpful to me professionally.  The depth of his research in the Arabic sources, and his diligence in emphasizing the Islamic elements in subjects that secularists had absorbed into their rendition of late Ottoman history.  Butrus was ahead of the field in this, and I owe him a lasting debt for so many years of friendship and for stimulating my own rethinking of religious issues in this period.

 

Carter V. Findley

Humanities Distinguished Professor Emeritus

Department of History

Ohio State University

 

מבזקים


פרופ' קייס פירו ז"ל

החוג ללימודי המזה"ת והאסלאם אבל על מותו של פרופ' קייס פירו ומשתתף בצער המשפחה


תואר שני בלימודי המזה"ת המודרני בשנה

החוג להיסטוריה של המזה"ת באוניברסיטת חיפה מודיע על פתיחת תוכנית ייחודית למ"א בלימודי המזרח התיכון המודרני בשנה אחת

לפרטים נוספים - לחץ כאן


סמינר מחלקתי ראשון לשנת תש"פ

ביום ג', ה-19.11, חדר 1520, בשעה 12:14 ירצה מר אבי קוצר בורג, דוקטורנט בחוג, על, "עם יד על הדופק: מחקר שדה בקרב צעירים פלסטינים המתנדבים במד"א ירושלים"

לפרטים נוספים - לחצו כאן


ברכות חמות ל-16 תלמידי החוג שקיבלו תואר מ.א.

טקס הענקת תעודות המוסמך נערך ביום ב' ה-24.6.2019

לתמונת מקבלי התואר